אדם לאדם אוהב

איתו הוא יוכל לדבר מליבו,
על כל מרתפי הנפש שבו,
על שקיעות הלב
והימים שנסוגים לו.
להתפשט מקליפותיו...

אדם תמיד נולד פעמיים

זה שנים שאני מטיילת בחיים,
בהרבה שבילים כבר פסעתי
באלו שהובילו אותי הביתה
ובאלו שהובילו אותי לארץ זרה,

אל תהיי מצפה לדבר

אל תשבי בחדרי ההמתנה הצפופים
של החיים
ותחכי שיגיע תורך

אל תיפול רוחך

גם אם ימייך מאיימים לטרוף שלוותך
ולילותייך חסרים,
גם אם אמונתך התנפצה לרסיסים
וליבך התנתק מעצמו,

אמונה

אם הפרחים עדיין פורחים,
אם השמש עדיין זורחת מדי יום,
אם העונות עדיין מתחלפות בתורן,
אם הרוח עדיין נושבת...

בסוף כל יום

בסוף כל יום
רגע לפני שאת מניחה
את הרגליים ואת החיים על הספה,
תבדקי שכל החלקים איתך,
שלא שכחת את...

ברכת הרוח

ביקשתי מהרוח למסור לי מילים
מדויקות עבורך,
מילים שירדו כמו מי-טל זכים
ויפרו את ליבך,

גם את ים

הלכתי לים לבקש עצה,
שיסביר לי איך מתנפצים,
שיילמד אותי איך משקיטים,
התבוננתי בו שעות
והוא, לא חדל מלהופיע במלואו,

גם לך יש ארץ

על המצריים שעברתי
איני מרבה לספר,
אך על החופש שזכיתי בו
לעולם לא אחדל מללמד,

הגיעה העת לגדול

ומפעם לפעם
תבוא הרוח ותנשוב בפנייך
ותאמר לך
שהגיעה העת לגדול
לזקוף קומה ולגבוה עוד,

המסע לארץ אהבתי

חלפו הרבה ימים
עד אשר הגעתי אל ארץ אהבתי,
אל הרגע בו אחזתי בי וידעתי
כי מצאתי את אוצרי היקר מכל,

המשיכי

גם אם נדמה שחוזרת את על עקבותייך
וימייך ולילותייך מתערבבים זה בזה
המשיכי,
גם אם נדמה לך שצועדת את במעגלים

הפלא האמיתי

הפלא,
הוא לא רק הספר הזה
והוא לא רק המילים השזורות בו,
הפלא האמיתי הוא
אלפי הצעדים שקדמו לו,

ויהי אור

ראי,
כמה אור נוסף בעולם
רק כי קמת ואמרת הינני!
רק כי ידעת לבחור בך,

יצירות חיי

יצירות חיי,
אתן הטקסט הכי יפה
שאי פעם אכתוב
והמילים הכי צלולות
שאי פעם יצאו מתוכי.

כל אישה צריכה אחות

כל אישה צריכה אחות
כדי להרפות,
כדי להרגיש בטוחה להיות,
אחות כזאת שתניח לך אדמה יציבה
מתחת לרגלייך

כל שבת מחפשת אישה

כשמגיעה השבת אלייך
הכניסי אותה פנימה
אל תתני לה לחכות הרבה בחוץ
איפה שקר ורועש

כמו שאת

יש והימים נחווים כריק
ונדמה כי מטיילת את במרתפי נפשך,
שם אינך עוד זוכרת
לא את טעמם המתוק של הדברים,

להחזיק מעמד

אחיי ואחיותיי,
המילים רועדות בי
אך אין לי מה להעניק לכם מלבדן.
ליבי אוחז חזק באמונה

להניח מילים טובות

לקח לי חיים שלמים להבין
שמכל מה שאעשה,
העבודה הכי חשובה שתהיה לי
היא להניח מילים טובות בתוכי,

ללכת הלוך ושוב

כשהשירה לא באה אלי
אני יודעת שרחקתי מדי מאדמתי,
שרעש דבק בי
שהייתי לבטח עסוקה מדי בחול
ופחות מדי בקודש,

לראות ילדה

אם את רוצה לראות ילדה באמת,
אל תביטי בזו הרוקעת ברגליה,
בזו המתעקשת,

מביטה בך ולומדת

תחזיקי אותי אמא.
עשי לי מקום בין ידייך
שמחזיקות את כל העולם,
תפני לי מקום כדי שאוכל להתערסל

מצאי לך עיניים

תרימי את מבטך,
גם אם החיים
טרקו לך את הדלת,
וגם אם השליכו עליך מילים שפצעו.
תביטי סביבך,

שליחה של אהבה

מצאי לך כל יום אדם אחד
להיות בשבילו זריחה,
להגיש לו אור לארוחת הבוקר,
לעולם לא תוכלי לדעת
כמה שקיעות לב הוא עבר

תעשי לך הרגל

תעשי לך הרגל,
כל בוקר כשאת קמה
תבדקי שהשמש זורחת אצלך,
שאת קמה לא רק עם הרגליים
אלא שגם הלב התעורר,