בית
שניקה שקד
ייעוץ וליווי אישי
מפגשי לימוד
אירועים קרובים
גלריית השירים
ספרים ומוצרי השראה
הפודקאסט
צרי קשר
עוד
שנה טובה מלאה באור ומילים טובות
איתו הוא יוכל לדבר מליבו,על כל מרתפי הנפש שבו,על שקיעות הלבוהימים שנסוגים לו.להתפשט מקליפותיו...
זה שנים שאני מטיילת בחיים,בהרבה שבילים כבר פסעתיבאלו שהובילו אותי הביתהובאלו שהובילו אותי לארץ זרה,
היו זמנים שבהם פיללתי לחיים אחרים,להיות ללא העבר הזה שנעקץ בי את שיניוללא המעצורים שדבקו ביוללא המנעולים ששמתי בי.
אל תשבי בחדרי ההמתנה הצפופיםשל החייםותחכי שיגיע תורך
גם אם ימייך מאיימים לטרוף שלוותך ולילותייך חסרים,גם אם אמונתך התנפצה לרסיסיםוליבך התנתק מעצמו,
אם הפרחים עדיין פורחים,אם השמש עדיין זורחת מדי יום,אם העונות עדיין מתחלפות בתורן,אם הרוח עדיין נושבת...
אני קדה לכןאצילות הנפש,חורשות האדמה,מלקטות הטוב,
בסוף כל יוםרגע לפני שאת מניחהאת הרגליים ואת החיים על הספה,תבדקי שכל החלקים איתך,שלא שכחת את...
ביקשתי מהרוח למסור לי מיליםמדויקות עבורך,מילים שירדו כמו מי-טל זכיםויפרו את ליבך,
הלכתי לים לבקש עצה,שיסביר לי איך מתנפצים,שיילמד אותי איך משקיטים,התבוננתי בו שעותוהוא, לא חדל מלהופיע במלואו,
על המצריים שעברתיאיני מרבה לספר,אך על החופש שזכיתי בולעולם לא אחדל מללמד,
ומפעם לפעםתבוא הרוח ותנשוב בפנייךותאמר לךשהגיעה העת לגדוללזקוף קומה ולגבוה עוד,
חלפו הרבה ימיםעד אשר הגעתי אל ארץ אהבתי,אל הרגע בו אחזתי בי וידעתיכי מצאתי את אוצרי היקר מכל,
גם אם נדמה שחוזרת את על עקבותייךוימייך ולילותייך מתערבבים זה בזההמשיכי,גם אם נדמה לך שצועדת את במעגלים
הפלא, הוא לא רק הספר הזהוהוא לא רק המילים השזורות בו,הפלא האמיתי הוא אלפי הצעדים שקדמו לו,
ראי,כמה אור נוסף בעולםרק כי קמת ואמרת הינני!רק כי ידעת לבחור בך,
יצירות חיי,אתן הטקסט הכי יפהשאי פעם אכתובוהמילים הכי צלולותשאי פעם יצאו מתוכי.
כל אישה צריכה אחותכדי להרפות,כדי להרגיש בטוחה להיות,אחות כזאת שתניח לך אדמה יציבהמתחת לרגלייך
כשמגיעה השבת אלייךהכניסי אותה פנימהאל תתני לה לחכות הרבה בחוץאיפה שקר ורועש
יש והימים נחווים כריקונדמה כי מטיילת את במרתפי נפשך,שם אינך עוד זוכרת לא את טעמם המתוק של הדברים,
אם חושך ירד על ליבךורגלייך עומדות במקום,וצמאה את כבר לראותאת קצהו של האור,
אחיי ואחיותיי,המילים רועדות ביאך אין לי מה להעניק לכם מלבדן.ליבי אוחז חזק באמונה
לקח לי חיים שלמים להביןשמכל מה שאעשה,העבודה הכי חשובה שתהיה ליהיא להניח מילים טובות בתוכי,
אישה צריכה לדעת להעניק לעצמה סליחהולזכור שכל יום אפשר להתחיל מבראשית.סליחה,על כל הפעמים בהם אהבת האחרים היתה חשובה לי יותר
כשהשירה לא באה אליאני יודעת שרחקתי מדי מאדמתי,שרעש דבק בישהייתי לבטח עסוקה מדי בחולופחות מדי בקודש,
אין אישה שלא שוכנת בתוכה ילדהשנאלמהשנחבלהשדמעה,
אם את רוצה לראות ילדה באמת,אל תביטי בזו הרוקעת ברגליה,בזו המתעקשת,
תחזיקי אותי אמא.עשי לי מקום בין ידייךשמחזיקות את כל העולם,תפני לי מקום כדי שאוכל להתערסל
שיישא עצמו באורך רוחובדעת קלילה,שיהיה יודע ימיו יקרים מפזושאין הוא מקבל החזרים
תרימי את מבטך,גם אם החייםטרקו לך את הדלת,וגם אם השליכו עליך מילים שפצעו.תביטי סביבך,
ניקיתי טוב טוב את חדרי הלב,סידרתי את כל החלומות שהיו זרוקים על הרצפה,קיפלתי את הזיכרונות שהתייבשוואחסנתי אותם במקום מוצל כדי שלא ידהו.
למה נולדתאם לא כדי לבנות עולם חדש?אם לא להתקדם משחלף עלייךומן הבית שנמסרת אליו?
איני מוותרת על זריחותרעבת רוח ואור נולדתי,וגם כשמחשיך העולםוסופות משתוללות מכל עבר
אם את רוצה שתגיע אהבה לחייךעלייך להגיע לפניה.אם את רוצה שתגיע השמחה לפתחךעלייך להגיע לפניה.
כשאדם קם לעשות שינויאין זה משנה גילו,אין זה משנה אם חיים שלמים חלפואם שנים אמר רוצה ולא מצא כוחות
מצאי לך כל יום אדם אחדלהיות בשבילו זריחה,להגיש לו אור לארוחת הבוקר,לעולם לא תוכלי לדעתכמה שקיעות לב הוא עבר
יבואו ימים שבהם השמש תזרח לך בלבוזה יהיה הדבר הכי יפה וטהור שתחווי.ויבואו גם ימים שבה ם תעבריחורף בליבך
אמא,אני תלמידה של הלב, את מבינה?הוא מלמד אותי ללכת בעקבותיו,אבל אני גם תלמידה שלך
תעשי לך הרגל,כל בוקר כשאת קמהתבדקי שהשמש זורחת אצלך,שאת קמה לא רק עם הרגלייםאלא שגם הלב התעורר,
