כמו שאת

*כמו שאת / שניקה שקד*

יש והימים נחווים כריק
ונדמה כי מטיילת את במרתפי נפשך,
שם אינך עוד זוכרת
לא את טעמם המתוק של הדברים,
לא את יופיו של הנוף
ולא אף את יופייך שלך,
אך יש והימים מלאי רוח בם
וטעמו של הדבש בכל
ורואה את כמו ממרפסת גבוהה
את הרוח המניעה הכל,
ובכל אשר עינייך יפנו
יפגשו הן אך יופי וטוב,
שכן,
לעולם אינך רואה את החיים כמו שהם,
הינך רואה את החיים
רק
כמו שאת.