ניקיתי טוב טוב את חדרי הלב,
סידרתי את כל החלומות שהיו זרוקים על הרצפה,
קיפלתי את הזיכרונות שהתייבשו
ואחסנתי אותם במקום מוצל כדי שלא ידהו.
אספתי את כל זכוכיות הרגש שהתנפצו עם השנים,
טאטאתי את מחשבות השווא ואת האם והכמעט
ולבסוף, העברתי סמרטוט של תקווה על כל רצפת האגן והנפש
והכנסתי בה ניחוח רענן ונקי של פרחים,
או אז, ישבתי בצל חדרי ליבי והתענגתי על ניקיון הנפש
שעשיתי בו.
בואי אהבה, עכשיו את יכולה לשכון בתוכי