כשהשירה לא באה אלי
אני יודעת שרחקתי מדי מאדמתי,
שרעש דבק בי
שהייתי לבטח עסוקה מדי בחול
ופחות מדי בקודש,
היא כבר מזמן גילתה לי
שהיא באה רק איפה שנקי,
כשהמילים לא באות אלי
אני כבר יודעת לצאת אליהן,
אני מחפשת אותן בין העצים,
דרך קרני השמש
ובשמיים האינסופיים,
וכך, בעודי מתקלפת מעומס
ומתחילה אט אט לחזור אל אדמתי
הן מגיעות,
זכות, מחיות ומזכירות
שלעולם אין האדם פוסק מללכת
הלוך ושוב,
כדי להגיע שוב ושוב
אל עצמו