שיישא עצמו באורך רוח
ובדעת קלילה,
שיהיה יודע ימיו יקרים מפז
ושאין הוא מקבל החזרים
על השעות בהן ליבו היה סגור
ועל מילות האהבה שבו שלא ראו עולם,
שיהיו רגליו נטועות באדמה
וידיו יהיו מטפסות אל עבר השמיים
שלא יהיה מאבד אוהביו
בשעה שהוא מנופף בדגל צדקתו,
ושמפעם לפעם יתהלך ללא עברו
ויצום מחיים של אחרים
ויהיה עושה לו בראשית משל עצמו,
שיהיה מוקיר את אותה התודה
על הגלים השקטים שבחייו
ועל אלו המנפצים מהותו,
שיבוא קרוב אל הטבע
שיביט בהרים ויהיה מגביה קומתו
שיביט בים ויפגוש מעמקיו
שיביט בפרחים ויראה יופיו
שיביט בשמיים ויידע
שמה שהכי טוב לו לאדם,
זה לחיות