החיים לא עושים טעויות
לא בזיווגים
לא במיקומים
גם לא בצירופי מקרים,
ככה הם, מסתוריים
אף פעם לא מראים לנו את כל החלקים,
גם לא כשהזמן עוצר מלכת
והחיים מסיעים
כל אדם ואדם לאן בודד משלו
שם הוא יוכל לפגוש לראשונה
אך ורק את עצמו,
ללא הסחות, ללא בריחות,
רק אדם ועולמו בתוך ארבעה
קירות.
ובאילו עיניים יביט ?
ובאילו מילים ידבר ?
האם ייפחד וידאג ?
או האם התקווה היא עמוד
השדרה של חייו ?
החיים לא עושים טעויות
הם עושים הזדמנויות,
תפקידם הוא רק להגיש לנו שאלות:

ומה תיקחו איתכם אלי הבודד שלכם ?
ומה תראו כשתפגשו את
עצמכם ?
וכשימי הבראשית האלה יחלפו,
וחופש יהיה מצרך יומיומי עבו-
כם
מה תרצו להיות כשתגדלו ?
האם תזכרו להודות על הקיים ועל
כך שכל
פיסה בחייכם אינה ברורה מאליו ?
האם תיקחו אתכם את ההבנה
שכולנו שונים בפני האלוהים ?
ושמעשה של אחד יכול לשנות
לאחר את החיים ?